<h1>תשובות חכמי צרפת ולותיר סימן מ"ח</h1>
<h2>דף סא.</h2>
ותו מיבעי' ליה אי הוויא הילכתא דכולהו תנאי בעלמא גמרינן מבני גד ומבני ראובן כדאמר' בכולא תלמודא ונפקא מינ' משום הא דאיירינ' בכתובות בהמדיר את אשתו [ע"ד ע"א] תנאה איפשר לקיומי ע"י שליח כי התם הוי תנאה תנאה ודלא אפשר לקיומי ע"י שליח לא הוו תנא' תנאה. [והשיב רבינו גאון יעקב ר' שלמה ב"ר שמשון זצ"ל] וכל תנאי שבעולם גמרינן מתנאי בני גד ובני ראובן בין בתנאי קודם למעשה בין להן קודם ללאו בין בתנאי כפול.
<h2>דף סב:</h2>
ועוד שאל מן מורינו רבינו הגאון ר' שלמה בר שמשון על מנהג העולם להכריע אחר סידור התלמוד דכיון דקיימ' לן אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כיצד בא אדם אצל חברו ומתנה עמו שאם ישתכר על ידו שום ריוח או בהלואה או על ידי מערופיא שיתן לו כך וכך והלא אין אדם מקנה דבש"ל והיכא דאיכ' נתינ' ביניהן לא קא מיבעי' ליה דבההיא הנאה דקא מהימן ליה ודאי קני אלא כי קא מיבעי' ליה היכא דליכא נתינ' מעות בינייהו דהיכי קני ואי אמרת אית' לר' [יוחנן] דאמר [קידושין ס"ב ע"א] כל שבידו לעשות לאו כמחוסר מעשה דמי משום הכי ק(ת)ני דהשתא נמי הוי בידו לעשות ואם תמצא לומר אית' לדר' יוחנן השתא נמי קא מיבעי' אי מדמינן לה כל דדמי ליה ומאי מדמינן ליה. וכן השיב רבינו גאון יעקב ר' שלמה ב"ר שמשון זצו"ל. מה רב חביבות יקירי כי נפלאת עלי אהבתו מאהבת יחידי' ורבים אדירים בל יוכלו לכבותה כי חושקני בו וחשקתיו מאז והכרתיו זה דודי ונעימי קרובי וחביבי שמו כשם אביו יהי רצון שמים להאריך ימים בטוב ולמלאות מקום אבותיו הטובים ידע כי הגיעו לידי שאלותיו ומאד שמחתי בהן כי הבנתי כי איננו צריך כי אם להכריע מנהג ההלכה וזה שאמרו חכמים אין לך מקצוע גדול בתורה יותר מדיני ממונות מפני שהן כמעין הנובע ואכן יקירי הפוך בה והפוך בה ותהיה בחזרה ותקבע מקום והם סוד צור ליראיו וגולות עליות ותחתיות יהי מסורין בידך ועל דברי כתבך נתתי את לבי והנני משיבך כמה שדעתי נוטה דהכי הלכת' שאין אדם מקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם ואעפ"כ מי שמתנה עם חברו שאם ישתכר על ידו שום ריוח או בהלואה או על ידי מערופא שיתן לו השליש או הרביע דתנאי מקויים וחייב ליתן לו דהא אפי' שכר אמירה מחייב אינש לשלם וממונא הוא כדאמר [שם ס"ג ע"א] הרי את מקודשת על מנת שאדבר עלייך לשלטון מקודשת ואפי' ריש לקיש דאמ' בעינ' שיתן לה שוה פרוטה משום דקסבר ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף מ"מ קסבר דשכירות מעלי' היא ועוד אמרינ' [ב"מ ס"ט ע"ב] לגבי אבא מר בריה דר' פפא דאמרי ליה [רבנן] לר' פפא בריה [ד]מר קאכיל רבית' כו' עד שכר אמיר' קא שקיל וכ"ש זה שטורח בגופו וע"י משתכר דוודאי חייב ואין כאן משום דבר שלא בא לעולם.
